הקשר בין היום יום לשביעות הרצון הכללית של בני האדם 

למה אנשים מתלוננים

נסו להיזכר אם אתם מזהים את התרחיש הבא – אתם יושבים בארוחת ערב עם חברים, האנרגיה טובה, האוכל טעים, כולם לוגמים כוס יין. אתם שקטים ונהנים מהחברה ולפתע אחד החברים קם מהשולחן ולא מפנה את הכלים. האישה שאתו מתחילה להלין עליו ולהתלונן כי הוא אף פעם לא עוזר במטלות הבית. מיד אחת הנשים מזדהה עם ההרגשה ומתחילה גם היא להתלונן על בעלה ואתם שרוצים להצטרף לשיחה מנסים למצוא בתוככם תחושה של חוסר שביעות רצון אותה תוכלו לשתף עם האחרים.

 

כך מבלי ששמתם לב, הערב הנעים והשופע באנרגיות חיוביות הופך למצעד של חוסר שביעות רצון של המשתתפים השונים וכולם נגררו לכך די בקלות.

אם נפתח את אוזננו נגלה כי תלונות הן חלק בלתי נפרד מחייהם של רוב האנשים

על פי מחקרים ישנה נוסחה לאושר למעשה רמת האושר הנה שילוב של:

  • 50% גנטיקה – היכולת להיות או לא להיות מאושרים היא מטען רגשי מולד.
  • 10% נסיבות חיים – כאן נכנסות נסיבות כמו גובה ההכנה, המראה החיצוני, הזוגיות, רמת ההשכלה, דת, גיל, אורח חיים ועוד.
  • 40% מרחב בחירה וההשפעה – כלומר היכולת שלנו לשנות ולהשתנות ולקחת את החיים בידיים שלנו.

משתמעת מכך מסקנה מאוד משמעותית לחיינו – לכל הפחות 40% מהשליטה נמצאת בידיים שלנו ולנו הכוח לשנות ולהיות מאושרים. אז למה אנו עדיין מתלוננים?

זאת ועוד, על פי מחקר נוסף שנערך על ידי סטיבן פרטון (מדען בתחום המחשבים ופילוסוף) ישנו קשר ישיר בין התלונות שיוצאות מפינו למבנה המוח. ככל שאנו מתלוננים יותר, כך למוח קל יותר לירות את אותו סוג של מחשבות אל הפועל, שכן בכל מחשבה נוצרת סינפסה חדשה שמקצרת את הדרך אל התוצאה. כך במוח ובמציאות שלנו אותם סינפסות שנוצרות עקב מחשבות שליליות תופסים חלק גדול יותר מפעילות המוח ובהתאם גם מחיי היומיום שלנו, לאטנו הופכים להיות שליליים יותר, והדבר משפיע באופן ישיר על מצב הרוח ורמת האושר.

מהיכן נובעות התלונות שלנו?

רובין קובלסקי, דוקטור ופרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת קלמסון טוען כי אנשים מתחילים שיחה בציון אבחנה שלילית כי הם יודעים שיקבלו תגובה גדולה יותר והזדהות גבוהה יותר מהצד השני כאשר הם מתלוננים לעומת אילו היו אומרים דבר חיובי. לטענתו כאשר אנשים מתלוננים הם לא מחפשים פתרון אלא שהם מחפשים תגובות של אהדה והכרה בצדקתם.

אך השאלה אותה יש לשאול היא האם בן אדם החושב שהוא צודק ולכן מתלונן הנו גם חכם ומנסה ופועל לפתרון הבעיה? או שמא רק רוטן ללא הרף ללא עניין אמיתי בדיאלוג או בתקשורת?

תלונות לחוד – ומציאות לחוד

כאשר אישה מתלוננת בפני בעלה על כמה מבולגן החדר ועל כך שהוא תמיד זורק אחריו את הבגדים על הרצפה והיא זו שאוספת אותם היא למעשה מקווה שהוא יציע לה עזרה בניקיון. כלומר התלונה משמעה תקווה לשינוי. עם זאת רבים אינם שמים לב כי התלונה עצמה עוסקת בצודק וטועה ואדם אשר מתבצר בצדקתו לא פעם מתקשה להעביר בצורה נכונה את המסר ורק גורם לצד השני להסתגר בתוך עצמו ולהרגיש שהוא לא עומד בציפיות. העובדה שאותה אישה התלוננה על מנהגיו של בעלה אולי הופכת אותה לצודקת, אך האם התלונות הבלתי פוסקות הן שיובילו להבנה ולאהדה אותן היא מחפשת להשיג?

האם בחנתם פעם אם התלונות שלכם אפקטיביות?

אל מול תלונות, הנטייה של הצד השני היא להסתגר, לא להקשיב ולהתבצר בעמדותיו ולכן התלונות לא מייצרות פתח לשיתוף פעולה אלא רק מובילות לוויכוח נוסף. במידה ומחפשים עזרה או הבנה ניתן פשוט לבקש עזרה מהצד השני באופן כנה ולא מאיים, להציג את הצרכים שלכם ולפתח דיאלוג בונה.

מה עלינו לעשות כדי להיות מאושרים?

בשורה התחתונה? כולנו רוצים להיות מאושרים אך כדי להיות מאושרים בפועל יש לפעול על מנת לאמץ נקודת מבט חיובית, להיות אופטימיים ולחפש את המעלות של הצד שממול ולא רק את החסרונות שלו. לעיתים אולי מדובר באתגר בפני עצמו, אולם הכוח והבחירה בידיים שלכם ובעזרת כלים לחשיבה חיובית תוכלו לשנות לגמרי את מצב רוחכם – ולהפוך לאנשים הרבה יותר מאושרים.

 

 

 

הינכם רשאים לשכפל, להעתיק ולהפיץ את התוכן בחופשיות במטרה לעזור לכמה שיותר אנשים
השארת תגובה